.png){kind=logo}
מי הם מבקשי המקלט?
קהילת מבקשי המקלט בישראל מכונה לעיתים קרובות, בתקשורות או בשיח הציבורי, בכינויים שונים.
בואו נעשה סדר בהגדרות ונבין מה כל אחת אומרת:
סיפור מבקשי המקלט בישראל
מעמד משפטי בישראל:
מבקשי המקלט בישראל אינם מקבלים הכרה כפליטים גם אם הגישו את בקשת המקלט למשרד הפנים. אחוז ההכרה של מדינת ישראל במבקשי מקלט כפליטים הוא מהנמוכים בעולם המערבי ועומד על 0.06%. רוב הבקשות אינן נידונות כלל וחלקן נדחות על הסף בהליכים משפטיים מקוצרים.
עד היום הוכרו בישראל רק 13 פליטים אריתראים, לעומת אחוזי הכרה של כ- 70% באירופה. רוב מבקשי המקלט בישראל מחזיקים באשרת שהייה זמנית אשר עליהם לחדשה בכל מספר חודשים.
האשרה לא מעניקה להם זכויות והם נותרים חסרי מעמד כבר מעל לעשור. ההגנה היחידה שלה הם זכאים היא אי-החזרה למדינת המוצא, אך הם אינם מוגנים מפני גירוש למדינה שלישית.
באופן לא רשמי, הוסכם כי יוכלו לעבוד גם ללא קבלת מעמד של פליטים. אולם הם אינם זכאים לביטוח בריאות ממלכתי, הכשרות מקצועיות או אפילו הוצאת רישיון נהיגה ללא קבלת הכרה כפליטים.
ארצות המוצא של מבקשי המקלט:
אריתריאה - קיבלה את עצמאותה מאתיופיה בשנת 1991 לאחר מלחמת עצמאות ארוכה וקשה. אחד ממנהיגי המאבק היה הגנרל איסייס אפוורקי אשר הפך לשליט המדינה עד היום. במדינה מונהג משטר צבאי נוקשה אשר מחייב את כל האזרחים לשירות צבאי חובה לכל החיים. באריתריאה אין מלחמה ועל כן החיילים בצבא מבצעים בעיקר עבודות שירות עבור המדינה. העונש על עריקה הינו מוות או כליאה ממושכת בתנאים קשים. כל התנגדות למשטר היא בלתי אפשרית, אין אופוזיציה או עיתונות חופשית וישנה רשת ריגול ענפה של המשטר שמטרתה לדכא כל ביטוי של התנגדות. אדם אשר מביע ביקורת על המשטר, עלול למצוא את עצמו מושלך לכלא ללא התראה או משפט, בתנאי כליאה קשים.
סודן - קיבלה עצמאות מבריטניה בשנת 1956. המדינה מפולגת מבחינה אתנית בין שבטים ערבים בצפון המדינה ושבטים אפריקאים בדרומה. השלטון במדינה נמצא בידי האליטה הערבית אשר הזניחה וקיפחה את השבטים האפריקאים. עם קבלת העצמאות פרצו מלחמות אזרחים בין הצפון לדרום במהלכם השתמש השלטון בשיטות לחימה אכזריות כגון הפצצת כפרים. מאז 2003 הלחימה בחבל דאפור מוגדרת כרצח עם- השלטון מחמש מליציות אזרחיות על מנת לטבוח באופן שיטתי בשבטים של חבל דארפור אשר מוחים כנגד אפלייתם על ידי השלטון. באזור דרום סודן התקיים סכסוך עז עד לקבלת עצמאותה בשנת 2012. לישראל הגיעו פליטים מחבל דארפור ומדרום סודן, הדרום סודנים גורשו חזרה למדינתם עם קבלת העצמאות.
כאשר אדם בורח מחשש לחייו ומגיע למדינה חדשה בה הוא מרגיש בטוח, יש לו זכות, בהתאם לאמנת הפליטים, להגיש בקשת מקלט. אם בקשתו מתקבלת, הוא מקבל מעמד פליט המקנה לו זכויות והגנה. בישראל רובן הגדול של בקשות המקלט לא נבדקו ועל כן רבים מחכים כבר מעל עשור לבדיקת בקשותיהם ונשארים בסטטוס הזמני של מבקשי מקלט, ונותרים למעשה חסרי מעמד.
מבקש מקלט
על פי אמנת האו"ם לזכויות פליטים, שנכתבה בשנת 1951 ועליה ישראל חתומה, פליט הוא אדם אשר ברח מארץ אזרחותו בגלל פחד ממשי מרדיפה וחוסר יכולתה של מדינת המוצא להגן עליו. הגדרת הפליטות מתייחסת לסיבה בגללה האדם ברח מארץ מוצאו, ואין בה התייחסות לדרך בה נכנס הפליט לארץ בה ביקש הגנה ומקלט. כלומר הגדרת הפליט על פי החוק הבינלאומי לא תואמת את הגדרת החוק הישראלי שמגדיר את מבקשי המקלט כמסתננים. מעמד פליט מזכה בזכות לאיחוד משפחות.
פליט
ההגדרה הרשמית של משרד הפנים לכל מי שנכנס לישראל בצורה לא חוקית, כלומר הסתנן ועבר את הגבול שלא דרך מעבר רשמי. החוק למניעת הסתננות נחקק מתוקף מצב חירום בשנת 1954 ונועד למנוע חדירה של גורמים עוינים לישראל. החוק תוקן בשנת 2012 וקבע שכל הנכנסים לישראל, שלא דרך מעבר גבול, יאסרו לשלוש שנים ללא משפט, וכל המעניק להם סיוע יאסר לחמש שנים. כך החוק איחד את גורלם של פליטים ומבקשי מקלט כגורלם של גורמים חבלניים וטרוריסטיים. ההגדרה מסתנן מתייחסת לאופן בו נכנס האדם למדינת המקלט ולא מתייחסת לסיבה שגרמה לו לברוח. ועל כן, היא אינה מתיישבת בקנה אחד עם החוק הבינלאומי אשר קובע מהו פליט.
מסתננים
הגיעו לישראל עם ויזת עבודה בתחום מסוים, כחלק מהסכמים בין מדינות על מכסות עובדים זרים, לדוגמא : תאילנדים המגיעים לעבוד בחקלאות, פיליפינים שעובדים בסיעוד וכו'.